היכן האחריות ההורית לעתידם הגשמי של ילדינו?
מאמר שהתפרסם באתר החרדי “צריך עיון”. “למה ההורים שלי לא שמחים עבורי שיש לי בעל מפרנס?” היא אומרת, “למה הם מתייחסים יפה רק לזוגות שבהם
מאמר שנכתב מטעם יוזמת “בית הזיקוק”
זכויות הפרט החרדי בישראל
בין עסקני הציבור החרדי הפוגעים פגיעה אנושה בזכויות הפרט של בני קהילתם, לבין ארגונים ליברליים המסרבים להכיר בבחירה החופשית של נשים חרדיות בדרך חייהן – היכן עובר שביל הזהב, ומתי המדינה יכולה וחייבת להתערב?
מאמר שישי בסדרת מאמרי הגות מרכז של בית הזיקוק-מפעל לרעיונות. והפעם, דידי שור אקטיביסטית חרדית מציעה פרדיגמה חדשה – שביל זהב, עם כללי אצבע, שיכולים לתת השראה להתמודדות עם אתגרים המעסיקים אותנו.
למאמר המלא, בקרו באתר מנור >>
https://bit.ly/3wHaxco
מאמר שהתפרסם באתר החרדי “צריך עיון”. “למה ההורים שלי לא שמחים עבורי שיש לי בעל מפרנס?” היא אומרת, “למה הם מתייחסים יפה רק לזוגות שבהם
מעשה בבחור חסידי שהיה תלמיד חכם גדול הלומד בכולל, כי מה פתאום שתלמיד חכם כמוהו יתפרנס ממשהו שאינו משרה תורנית. ואם אין משרה תורנית, אז
לנסוע באוטובוס מעורב להופעה נפרדת מאמר שנכתב מטעם יוזמת “בית הזיקוק” זכויות הפרט החרדי בישראל בין עסקני הציבור החרדי הפוגעים פגיעה אנושה בזכויות הפרט של
מלחמת שמחת תורה תשפ”ד כתבה שפורסמה במגזין “נשים” של מקור ראשון משהו מתחיל לזוז “כשאני הייתי נער בן 19, לא היתה לי בחירה אם להתגייס
תפיסת המשפחה במגזר החרדי היא שמרנית מאוד במובן הזה שאינה מאפשרת גמישות. במקרה של הורים גרושים, שמראש נחשב מצב לא רצוי, מעדיפים את המבנה המוכר
המגזר שלנו מוסלל לעבודה בתחום החינוך, כך שאני מוקפת במורות וגננות. ההסללה לכיוון זה נובעת במידה רבה מתנאי העבודה של המורים המאפשרים הורות נינוחה יותר
להזמנת הרצאה או סדנא השאירו פרטים